צוואות וירושות
צוואה וירושה
האם נכון לערוך צוואה ? מה היא הצוואה ? מה היחס בין צוואה לירושה?
צוואה היא הצהרה שבדרך כלל נעשית בכתב והיא מסמך משפטי, שתפקידו להסדיר את חלוקת הרכוש של אדם לאחר מותו. כולנו מכירים את התופעה המצערת שלאחר פטירת ההורים משפחות נקלעות לסכסוך מר אשר לפעמים קורע משפחות לגזרים.
האם ניתן למנוע זאת? התשובה היא כן.
ניתן לצמצם מאד את התופעה. זהו אחד מתפקידיה של הצוואה. לדעתנו עריכת צוואה הנה מומלצת בכל מקרה, ובוודאי כאשר מבקשים להחריג את חוק הירושה.
ירושה - היא העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. המשמעות היא שקרוביו של הנפטר, על פי המפתח הקבוע בחוק, יחלקו את העיזבון של הנפטר לפי הדין והמדרגות ("פרנטלות") בחוק.
אדם שמותיר צוואה, אזי הירושה מבוצעת על פי רצונו אשר פורט בצוואה. במקרה זה חלוקת העיזבון לא תהא על פי המדרגות המפורטות בחוק.
נשאלתי פעמים רבות לעמדת ההלכה הדתית ע"פ היהדות לעריכת צוואה. תשובתם של גדולי ההלכה בעניין זה היא "כמעט על כל אדם החובה לערוך צוואה".
כמובן שעל מנת שצוואה תהיה ערוכה וכשרה כדין וגם על פי החוק וגם על פי ההלכה צריכה היא להיות ערוכה באופן מדויק תוך הקפדה על כללים אשר לא יפגעו בקיום הצוואה על פי חוק ושתהא כשרה גם על פי ההלכה.
יורשים על פי דין
סעיפים 10 -17 בחוק הירושה קובע מיהם היורשים על פי דין – "פרנטלות" אחר שהוכחה פטירתו של המנוח באמצעות תעודת פטירה. תמצית החוק הנה בהתאם לקרבה המשפחתית למנוח. הדרגה הראשונה הנה בן הזוג של המוריש שמקבל בהתאם לחוק הירושה המפורט להלן:
"נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי, [אם לא היו למנוח ילדים ו] אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון"
החוק גם מתייחס לסדר היורשים כך:
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו. והחלוקה ביניהם: " ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניה"ם.
אם אין קרובים העיזבון עובר לאפוטרופוס הכללי "ששומר" על העיזבון לתקופה מסויימת הקבועה בחוק ולאחר מכן מעבירה למדינה.
כפי שכתבנו לעיל החוק בדיני הירושה על פי דין אינו שווה לעמדת ההלכה היהודית. על פי ההלכה חלוקת העיזבון בירושה הנה על פי מדרגות [פרנטלות] שונות , בעיקר קיימת הבחנה בין זכות בן/ בת הזוג וכן בשאלת ירושת בנות לעומת בנים. גם מסיבה זו מומלץ מאד מבחינה הלכתית לערוך צוואה, שכן בהורשה על פי החוק הנהוג במדינת ישראל אינה החלוקה על פי ההלכה ועל סתירה זו מתגברת הצוואה על פי ההלכה ועל פי החוק במדינת ישראל.
היורשים על פי צוואה
כל אדם רשאי לקבוע בצוואה את הזכות לקבל את עזבונו כולל ארגונים או עמותות או כל ישות משפטית שהוא בוחר לנכון. ישנם סייגים בחוק לפיהם אם אדם הורשע בהליך פלילי במעורבות בגרימת מותו של המצווה אזי תיפסל ההענקה בצוואה או במקרים בהם הורשע הזוכה בצוואה במעשה פסול בעריכת הצוואה.
עריכת הצוואה
אדם שהוא כשיר לצוות יכול לערוך ורק הוא בעצמו ולא על ידי שליח. הצוואה חייבת להיות משוחררת מכל תלות ברצונו של אחר, כמן כן כדי שצוואה תהיה כשירה היא חייבת להיות לא מוגבלת בזכות ביטולה.
החוק מגדיר 4 סוגי צוואות וכן תוספת המוגדרת כצוואה הדדית
צוואה בכתב יד - לגביה קיימות הגדרות ספיציפיות בחוק ויש לעמוד בכולן – כתב ידו של המצווה, חתימתו, נושאת תאריך ומשקפת רצונו הברור של המצווה. סוג של צוואה זו מהווה גורם רב לסכסוכים שכן לא יקשה לערער על אמינותה של צוואה זו.
צוואה בפני עדים – שני עדים שאינם מעורבים ואינם זוכים על פי הצוואה אשר מעידים בחתימתם כי עורך הצוואה ערך אותה מרצונו החופשי. בסוג של צוואה זו אין צורך בעורך דין, אך על מנת שתעמוד בכל התנאים מומלץ לדעת היטב את דרישת החוק והפסיקה.
צוואה בפני רשות – עריכת צוואה בפני גורם "נציג הרשות" שהוא או רשם לענייני ירושה, שופט בית משפט או דיין בבית דין דתי וכן צוואה בפני נוטריון שהנה השכיחה ביותר. המצווה יכול לערוך מסמך צוואה או לומר את דברו בפני נציג הרשות אשר יאשר את עריכתה או מסירתה בפניו.
צוואה בעל פה – אפשרית במצב מיוחד וחריג בו המצווה מוגדר כ"שכיב מרע" דהיינו שהוא קרוב למיתתו והוא אומר את צוואתו בפני שני עדים המבינים את שפתו. העדים נדרשים להעלות את הדברים על הכתב בסמוך לצווי ולהגישה בפני הרשם לענייני ירושה. קיימים תנאים נוספים בחוק על מנת לתקף צוואה חריגה זו שנערת בתנאים מיוחדים.
צוואה הדדית – בסעיף 8 לחוק הירושה המחוקק הוסיף האפשרות של בני זוג לערוך צוואה מוסכמת על שני בני הזוג. צוואה זו הנה ייחודית שכן היא כוללת מרכיב של "חוזה" וכן מרכיב של צווי. החוזה הנה הסתמכות של כל אחד מבני הזוג על צוואתו של האחר, והצווי הנה דרך חלוקת העיזבון לאחר הפטירה. את החלק ה"חוזי" בצוואה זו יקשה לבטל לאחר פטירת אחד מבני הזוג ועל מנת לבטל יצטרך בן הזוג שנותר בחיים לוותר על חלקו בעיזבון. מאידך אם שני בני הזוג בחיים הביטול יבוצע ע"י משלוח הודעת ביטול.
ביטול צוואה ע"י המצווה
סעיף 36 לחוק קובע את דרך ביטול הצוואה ע"י המצווה שאפשרית או באחת הדרכים לעריכת צוואה מאוחרת יותר או ע"י השמדת הצוואה ע"י המצווה בעצמו שאם עשה כן המצווה חזקה עליו שהתכוון בהשמדתה לבטל את הצוואה.
קיום ירושה/ צוואה
הדרך למימוש ירושה או צוואה- משהתמלאו התנאים כאמור מוגשת לרשם לענייני ירושה בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לקיום צו ירושה. ללא צו לקיום אין תוקף לא לירושה ולא לצוואה. בקשה זו יכולה להיות מוגשת ע"י אחד היורשים או הזוכים בצוואה. לאחר הגשת הבקשה הכרוכה בתשלום אגרה הרשם לענייני ירושה יפרסם את דבר הבקשה בדרך המוגדרת בחוק וככל שלא תוגש התנגדות יינתן צו לקיום הצוואה / לירושה על פי דין.
ניתן להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה גם בפני בית הדין הרבני, אולם תידרש הסכמה של כל היורשים לחלוקת העיזבון על מנת ליתן תוקף לקיום הצוואה.
התנגדות לצו הקיום
התנגדות לקיום – המחוקק הגדיר כי בתוך תקופה [14 ימים באופן הרגיל] כל מי שיש לו טענה כלפי הצוואה או הבקשה לירושה שהוגשה בפני הרשם יכול להגיש התנגדות למתן הצו. [התנגדות לצוואה או התנגדות לצו ירושה] בהתנגדות לצו ירושה המתנגד טוען שיש לחלק את העיזבון באופן אחר מן הבקשה שהוגשה. התנגדות לקיום צוואה הנו נושא רחב לגביו פירטנו במאמר בנפרד באתר זה. בהכללה ניתן לומר שהתנגדות תתבסס או על פגמים בדרך עריכת הצוואה הנוגעים לגוף הצוואה, או טענה הדבר פגם בחופש לצוות ופגיעה בו בסמוך לעריכת הצוואה כגון הטענה שהצוואה נערכה באונס או בכפיה או תחת השפעה בלתי הוגנת, [הדגש הנו על היות ההשפעה בלתי הוגנת ולא השפעה הוגנת שאינה פוסלת הצוואה]
החובה לגלות הצוואה.
אדם היודע על קיומה של צוואה של מנוח/ה חייב על פי החוק למסור את הצוואה לרשם הירושות מייד כשנודע לו על פטירתןו של המצוה בצוואה. מי שעובר על החוק ואינו מוסר הצוואה לרשם הירושות [הסתרת צוואה] עובר בכך עבירה פלילת שעונשה עד שלושה חודשי מאסר. המחוקק ביקש בכך להעביר מסר בדבר כיבוד רצונו של המת, מי שמחזיק בצוואה ומסתיר אותה פוגע בכבוד של המנוח/ה.
חשיבות הוועצות עם עורך דין לענייני משפחה/ צוואה וירושה
צוואה הנה מסמך חשוב וכתב על כך כבוד השופט טירקל:
"מסמך זה אינו חסר נשמה. הוא כמו מכתב אישי אחרון, ביטוי של משאלות, אהבות, רגשות, ואף חשבונות, היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו. כאן צופה הוא אל התחנה האחרונה של חייו - והראשונה שאחרי מותו. כאן הניסיון האחרון שלו לעצב את חייהם של הנשארים אחריו, ולמצער, להשפיע עליהם ..."
צוואות רבות מגיעות לדיון בבית המשפט במסגרת התנגדות לצוואה ובמקרים רבים הצוואה נפסלת. אנו ממליצים מאד להוועץ עם עורך דין הבקי בתחום על מנת שמסמך חשוב זה ייערך כדין ויהיה בר תוקף. בצער רב יש לומר כי פעמים רבות כיון שהעד המרכזי בצוואה, העורך שלה, כבר אינו בין החיים, אנו החיים מצווים לנסות לברר את רצונו של המנוחף שכן חובה לכבד את רצונו, ולעיתים רצון זה אינו משוקף בצוואה באופן נכון. כמו כן אם קיים חשד שהצוואה נערכה שלא כדין תוך ניצול מצבו/ה של המנוח/ה ממולץ להגיע באופן מיידי לעורכי דין העוסקים בתחום על מנת לבחון דרך פעולה.
המפורט לעיל כמו כל מידע באתר הנו בדרך מידע כללי ואין להסתמך עליו באופן מעשי והעושה כן עושה זאת על אחריותו בלבד.
עורך דין צבי מימון מתמחה בצוואות וירושות, צרו איתנו קשר לייעוץ משפטי
