ביטול עסקת מתנה

במאמר זה נעסוק בהיבט המשפטי של האפשרות לביטול מתנה .

ההורים התבגרו והתבססו כלכלית בחייהם, עת היו בעלים של יותר מדירה אחת. בנם הצעיר שהיה אב לנכדיהם, התקשה כלכלית וההורים החליטו לתת לבני הזוג דירה לצרכי המגורים.  נישואי בנם כשלו והוא ביקש להתגרש. כלתם שקבלה הדירה במתנה מבחינתה, דרשה מחצית מן הדירה. השאלה המשפטית שנבחנה האם מדובר במתנה כדין? האם ניתן לבטל את המתנה?

מקרה דומה בו טיפל משרדנו הוא, התחייבותם של הורים לתת במתנה דירה לבנם אשר נישא לבת זוגו ונולדו 3 ילדים קטינים שהתגוררו בדירה זו מאז שנישאו. נישואי הבן כשלו ובני הזוג רצו להתגרש.  כלתם תבעה את מימוש ההתחייבות למתנה. האם ניתן לבטל את הסכם ההתחייבות למתן המתנה?

מקרה נוסף בו טיפל משרדנו:  הורים ביקשו לרכוש דירה נוספת, אך רצו להימנע מתשלום מס רכישה ולפיכך רשמו הדירה על בשם בתם הנשואה. הבת מתגרשת וחתנם תובע מחצית מהדירה בהם התגורר עם אשתו.  האם  הרישום ברשם המקרקעין הוא שיקבע   או שמדובר בהסכם ולגביו אפשר היה לדרוש ביטול הסכם. 

בסוגיות אלו חלים 2 חוקים עיקריים, והם: חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, וחוק המתנה תשכ"ה – 1968,  לסוגיא זו גם השלכות גם מדיני הירושה.

1. חוק המתנה הינו חוק קצר בין 8 סעיפים המגדיר את דרך הענקת המתנה, סיומה של הענקת המתנה במיטלטלין ובנכסי נדל"ן. סעיף 5 לחוק מגדיר את טיבה של התחייבות להענקת מתנה כשזו לא הסתיימה, ומגדיר באלו מקרים יכול מעניק ההתחייבות ליתן מתנה,  לחזור בו מהתחייבות זו. על פי החוק נקבע שניתן לבטל ההתחייבות  רק אם מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על התחייבות זו. דוגמאות להסתמכות הינם: נטילת משכנתא, השקעת כספים לבניה, וכדו'.

המחוקק קבע בסעיף 5 (ג) לחוק, שהמתחייב ליתן מתנה, רשאי לחזור בו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בני משפחתו, או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של נותן המתנה. 

החוק קובע תנאים לביטול התחייבות ליתן מתנה, אך מתנה שכבר ניתנה לכאורה (והדגש על לכאורה), והסתיימה בקיבול המתנה כדין , לא יכול הנותן לבטלה.  קיבול כדין על פי החוק הנו במיטלטלין עצם ההעברה, ובמקרקעין – ברישום ברשם המקרקעין. [ לגבי דירות שאינם רשומות ברשם המקרקעין עולה שאלה המצריכה הרחבה בפני עצמה]

להלן מספר נושאים בחוק המתקשרים לדיני ביטול המתנה.

2. דינים החוזים  - ומתנה

א. סעיף 13 לחוק החוזים קובע, שחוזה שנכרת למראית עין בלבד –בטל. הפסיקה הרחבה הגדירה את המושג "מראית העין" – שמשמעותו הכללית ללא כוונה אמיתית להקנות את הנכס.  ישנם מקרים בהם היה קיים "חוזה אחר" – שאותו הצדדים התכוונו לקיים, וישנם מקרים בהם כל החוזה הינו פיקציה, ולצדדים לא היה כל ענין לשנות את מצבם המשפטי המוקדם לעריכת חוזה למראית עין.

ב. סעיפים 14-18 לחוק החוזים מפרט מספר מקרים בהם רשאי מי שהתקשר בחוזה לדרוש ביטול החוזה. הסעיפים עוסקים במקרים שבהם היתה טעות או הטעיה, כפיה – דהיינו, אילוץ ההתקשרות בחוזה וכן עושק שמשמעותה ניצול חולשה.  במקרים אלו אם הם חלים כמפורט בחוק ניתן לדרוש ביטול חוזה, לכך ברור שיש השלכות על ביטול חוזה המתנה.

3. דיני הירושה – ומתנה

סעיף 8 לחוק הירושה קובע את ביטולה המוחלט של עסקה הנעשית בירושתו של אדם. סעיף 8(ב) לחוק קובע כי מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה לאחר מותו של הנותן, אינה בתוקף.   דהיינו, אם המתנה אמורה להיכנס לתוקף רק אחרי פטירת הנותן – אין כאן מתנה כלל ומדובר בעסקאות בירושה שדינם בטלות.  המשמעות  - אם המתנה מועברת בחיים אך מוענקת בפועל לאחר המוות מדובר בעסקה בירושתו של אדם.

סיכום:

ביטולה של מתנה או להיפך, דרישה לקיימה, הינו נושא עדין ומורכב הדורש בחינה מדוקדקת של העובדות, בדיקת התנהגות והתנהלות הצדדים, מתן פרשנות לכוונות הצדדים ובחינת החוק והפסיקה בהתאמה לפרטיו של כל מקרה.

קיימות עילות בחוק לדרישה לקיום – אכיפה של  המתנה, ומאידך עילות המאפשרות את ביטולה. ייצוג עורך דין בתחום זה הינו מומלץ עוד בטרם ביצוע פעולה או אמירה כל שהיא שעלולה להקשות על הטפול בענין משפטי זה.

עורך דין נוטריון באשדוד מספק ייעוץ משפטי במספר תחומים כגון דיני ירושה, צוואות וירושות ועוד..