תביעת כתובה וחיובה אימתי?

סמכות בית הדין הרבני הינה מקבילה לסמכות בית המשפט לדון בפירוק הנישואין ותוצאותיהם, לרבות: משמורת, מזונות קטינים ומזונות אשה, איזון משאבים ופירוק שיתוף, וכן בצווי הגנה. אולם, לבית הדין הסמכות הבלעדית והייחודית כבני זוג יהודים לביצוע הגירושין ולחיוב הכתובה.

מהי הכתובה?

בעת עריכת טקס הנישואין חותם הבעל על מסמך הכתובה בנוכחות 2 עדים, שתוכנו חובות הדדיים של בני הזוג והדיון השכיח בחובות הבעל כלפי אשתו, הן בתקופה הנישואין והן בפקיעתם, בגירושין או במותו של הבעל, שאז רשאית היא לגבות כתובתה גם מהעיזבון. את הכתובה נהוג להפקיד בידי אמה של הכלה, ובתפילה שנושאים בחתונה שלא יצטרכו להציגה.

עיקר הכתובה בפקיעת הנישואין הוא חיוב סך "מאתים זוז", ולכן הוסיפו חכמים גם תוספת כתובה, הוא הסכום שמפרט הבעל. בתקופת הנישואין מתחייב הבעל לתנאי הכתובה, והם לזון ולפרנס, צרכי מדור ולדאוג לצרכי רפואה, וכן האשה מנגד מתחייבת  לחובותיה על פי ההלכה.

חיוב הכתובה בגירושין

הכלל הוא, שהבעל חייב בתשלום הכתובה במועד הגירושין, ובפרט כאשר הבעל הוא שמבקש להתגרש. שהרי, תקנת הכתובה היתה "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". ובעברית פשוטה: שיחשוב פעמיים לפני שמבקש להתגרש כי זה יעלה לו ביוקר.

מהם העילות לפטור מחיוב הכתובה?

סילוק הבעל מחובתו לתשלום הכתובה, הינו נושא הלכתי רחב היקף ודורש ידע רב בהלכה  הראשית ובעיקר ביישומה של ההלכה בעקבות ההתפתחות והשינויים בחברה ובעובדות שבכל מקרה ומקרה.

להלן יפורט בתמצית פרטים עיקריים ובעיקר אלו הרלוונטים ליישום ההלכה בתקופתינו.

תביעת האשה לגירושין – אם האשה פתחה בהליך גירושין, הרי רק אם עילת הגירושין הינה מוצדקת על פי ההלכה, יוותר חיוב הכתובה והיא תהיה זכאית לתשלום הכתובה ותוספת הכתובה.  אולם, במקרה בו ספק אם עילת הגירושין מוצדקת תאבד האשה זכותה לתשלום הכתובה שהמוציא מחברו עליו הראיה.  באופן כללי המושג עילות גירושין מוצדקת תהיה  במקרים בהם טוענת האשה שמבחינה אובייקטיבית אין האשה יכולה להמשיך בנישואין והיא תובעת את ההפרדה (אלימות, מאוס עלי וכו')

עוברת על דת משה – הכשלת האיש ע"י האשה בשמירת ההלכה והכשלתו באיסורים או התנהלות בה היא אינה שומרת עקרונות ההלכה. יש להדגיש שאם גם הבעל עובר על דת משה לא בקלות יוכל לפטור עצמו מתשלום.

מורדת – חיובי הכתובה כוללים הדדיות להתחייבויות. אם האשה אינה מקיימת חובותיה והבעל הוכיח זאת יופטר מחיוב הכתובה. דוגמא: סירוב לקיום יחסי אישות, התעלמות מוחלטת מצרכי הבית.

עוברת על דת יהודית – במקור, ההלכה כאשר הרוב הקפידו על כללי הצניעות, ואשה נהגה שלא בדרך זו, יכול היה הבעל לטעון לעילת גירושין מוצדקת  ולפטור עצמו מתשלום הכתובה. מעטים המקרים בהם ניתן פטור זה אם שני בני הזוג עוברים על "דת יהודית"

בגידה – כאשר הבעל יתבע גירושין בעקבות בגידה של אשתו (והדיון בדרכי ההוכחה רחב היקף) או התנהלות בפריצות שאינה מתאימה לחיי נישואין של בעל ואשה, יופטר הבעל מחיוב הכתובה.

סיבות נוספות

יישום ההלכה במציאות הנוכחית הביא לדיונים נוספים מעבר לדיון הרחב בהלכה. הדיון השכיח מכונה "כפל מבצעים", שכן, על פי ההלכה, חלוקת הרכוש שנצבר ע"י בני הזוג או הובא קודם הנישואין הנו בשונה מהחוק. אולם חוק יחסי ממון מחייב גם את בתי הדין ואז יוצא שיש זכויות על פי החוק וזכויות על פי ההלכה – "כפל מבצעים".

עולה כי אם בית הדין מזכה את האשה גם במחצית הרכוש וגם בחיוב הכתובה, זוכה האשה לכפילות, חיוב הכתובה על פי ההלכה וחיוב ברכוש על פי החוק.

רוב בתי הדין נוהגים שאם חלק האשה באיזון המשאבים גבוה מסכום חוב הבעל בתשלום כתובה, לא יהיה "כפל מבצעים". ישנה דעת מיעוט הסוברת כי איזון משאבים וחיוב כתובה יכולים לדור זה בצד זה והאשה זכאית בעת הפירוד גם וגם.

דיון נוסף הינו במקרה שבו חיוב הכתובה נעדר פרופורציות, וחתן שרצה להתרברב בעת החתונה ולפני כל האורחים קבע סכום עתק שלא יוכל לעמוד בו.

בשל ריבוי ההתדיינות במקרים רבים כשיש הצדקה, מחד, אך לא ברורה, מאידך, מנסים בתי הדין להגיע לפשרות על "מחצית כתובה" או "שליש כתובה".

על מנת להתמודד נכונה בבית הדין, מומלץ לפנות לעורכי דין הבקיאים גם בהיבט  ההלכתי של חיוב הכתובה ומשרדנו במסגרת ייצוג בענייני משפחה וגירושין מתמחה גם בייצוג בנושא תביעת הכתובה.